דדלוס בר בע"מ נ' חברת קולקטיב בר 2010 בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן בתיק זה ובמסגרתו נדחתה התביעה.

במסגרת תיק זה התבררה תביעה במסגרתה עתרה המבקשת לחיוב המשיבים בתשלום סך של 267,154 ₪ בטענה להפרת הסכם.

במהלך בירור התביעה ניתן כנגד המבקשת פסק דין הדוחה את התביעה בגין אי התייצבותה לדיון שהתקיים ביום 10.7.12, אך פסק הדין בוטל לבקשת המבקשת בהחלטה מיום 26.10.12 והתיק נקבע לדיון ליום 19.2.13.

ביום 9.12.12 הגישו המשיבים בקשה לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה להוצאות המשיבים. בהחלטה שניתנה ביום 11.12.12 הוקצבו למבקשת 20 יום להגשת תגובתה, המבקשת לא הגיבה לבקשה ובהחלטה מיום 7.1.13 נקבע כי על המבקשת להפקיד בקופת בית המשפט סך של 30,000 ₪ בתוך 30 יום, אחרת תידחה התביעה. המועד אשר נקבע חלף אף הוא, ערובה לא הופקדה וביום 12.2.13 ניתנה החלטה לדחיית התביעה.

יצוין, כי עוד ביום 8.12.11 ניתנה החלטה להגשת תצהירים, אך גם החלטה זו לא קוימה בידי המבקשת וביום 25.12.12 ניתנה החלטה לפיה לא תורשה המבקשת להציג ראיות, כאמור בתקנה 168 (ב) בתקנות סדרי הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

בבקשה זו עותרת המבקשת לביטול ההחלטות האמורות. לטענתה, לא טופל התיק עקב מצבו הרפואי של בא כוחה, עו"ד יצחק ששון, ובאפשרותה להציג בנפרד ראיות לכך.

בקשה זו איננה ברורה.

ראשית, בקשה זו, כעולה ממנה, מתבססת על ההנחה שפסק הדין ניתן במעמד צד אחד שלכן בסמכות ביה"מ לבטלו לפי תקנה 201 בתקנות. דא עקא, שלא זה המצב. פסק הדין לא ניתן בגין אי התייצבות ולא ניתן במעמד צד אחד. פסק הדין ניתן על יסוד תקנה 519 (ב) בתקנות, לאחר שבהחלטה מיום 7.1.13 חויבה המבקשת בהפקדת ערובה להוצאות המשיבים, המועד שהוקצב חלף וערבות לא הופקדה. אין זו איפוא החלטה במעמד צד אחד. במתן פסק הדין לדחיית התביעה סיים בית המשפט את מלאכתו וקם מכסאו ואין זה כלל בסמכותו לבטל את פסק הדין בנסיבות אלו.

שנית, אפילו נמצא שהבקשה בסמכותו של בית המשפט ככל שהיא מתייחסת לפסק הדין מיום 12.2.13, הרי שעדיין ניצבת ההחלטה שנתקבלה ביום 7.1.13 ובמסגרתה חויבה המבקשת בהפקדת ערובה להוצאות בסך 30,000 ₪. החלטה זו לא ניתן לבטל על יסוד בקשה זו שכן מאז מתן ההחלטה חלפו הרבה מעבר ל- 30 יום ואין כל טענה באשר למועד בו הומצאה.

שלישית, אפילו נמצא שבסמכות בית המשפט להתיר למבקשת לברר את הבקשה למרות כל האמור לעיל, מקום לכך אפשרי רק כאשר יש חשש לעיוות דין. בנסיבות המקרה נשוא תיק זה, נראה שעיוות הדין יהיה דווקא מנת חלקם של המשיבים אם תתקבל הבקשה. תביעה זו התבררה כשנתיים, כאשר בעוד המשיבים נושאים בעלויות המשפטיות הכרוכות בבירורה, מתעלמת המבקשת פעם אחר פעם מהחלטות ובכך מסבה למשיבים הוצאות נוספות.

בנסיבות אלו, עם כל הצער באשר לנסיבותיו האישיות של עו"ד ששון (אשר כלל לא פורטו), אין זה בסמכות בית המשפט לבטל את פסק הדין ואפילו הייתה הסמכות - אינני מוצא כל הצדקה לבירור מחודש של התביעה.

לפיכך, הבקשה נדחית בלא צורך בתגובה.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ג, 18 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: